Выборы в Израиле 2009  Русский

מלחמות הירוקים: מי הירוק האמיתי?

20/12/2008, מאת: המערכת.

בשלב הקמת פורטל בחירות 2009, ידענו שנרצה להתמקד דווקא במפלגות הקטנות, שכן הגדולות לא סובלות ממחסור בכיסוי תקשורתי. יש הרבה נושאים מעניינים דווקא באזור החסימה ומפלגות הנישה. הראשון שניגע בו הוא תופעת "הירוקים".

אם הסקרים לא טועים, הכנסת ה-18 לראשונה תכלול מפלגה "ירוקה", ולא בגלל שזו הפעם הראשונה שהיא נבחרת לכנסת: ירוק קרי בוסר. מאז 1999 יש ניסיונות מצד הירוקים להיבחר לכנסת, כאשר שני הניסיונות הראשונים היו בגדר קוריוז שגרף רק כעשרת אלפים קולות. ב-2006 נעשה ניסיון רציני ראשון שהצליח לגרד את אחוז החסימה, ואולי לולא הפתעת "הגימלאים", אז כבר היה לנו ירוק בכנסת. יש אף הגורסים כי חלק מהסיבות לכישלון היא מפלגת "עלה ירוק" שקישרה בתודעת הציבור את המילה "ירוק" למריחואנה והרחיקה מצביעים מהנושא.

בבחירות 2009 הנוף נראה אחרת לגמרי. ירוק הפך לנושא חם גלובלית (וכן, אנחנו רומזים לרעיון ההתחממות הגלובלית). כל מפלגה בארץ מתגאה באג'נדה סביבתית, המשרד לאיכות הסביבה קיבל שם מאיים (המשרד להגנת הסביבה), והירוקים לא נתפשים עוד כחבורה נאיבית שחולמת על אוטופיה. הירוקים כבר היום כוח ברמה המוניציפאלית, בעיקר בתל-אביב.

אך לא הכול ורוד (או בעצם ירוק) בממלכה. יש שתי מפלגות ירוקות: מפלגת הירוקים הוותיקה, והתנועה הירוקה, שהוקמה אומנם רק השנה, אך אנשיה מוכרים בקרב תומכי הנושא. הסקרים דוגמים את "הירוקים" כמושג ולא כמפלגה. רובו של הציבור כלל לא מודע לקיומם של המפלגות השונות, ובטח לא להבדלים ביניהם, ויש. לא מעט מצביעים יגלו רק בקלפי על הפילוג, ואפשר רק לנחש כיצד יגיבו. יש חשש עמוק בקרב קהילת איכות הסביבה כי הפילוג מחסל את סיכויים לקבל ייצוג כלשהו בכנסת.

לאור חשיבות הנושא המפלגות מנסות לחדד את השוני ביניהן, כאשר מפלגת הירוקים נהנית מיתרון ברור הודות לוותק והמותג. למרות התדמית של שוחרי סביבה תמימים, מנהלים תומכי המפלגות מלחמה עקובה מפליטת גזי חממהה הן ברשת והן בציבור הרחב. אולי לא היה כל צורך בפילוג/איחוד לולא עמד פאר ויסנר בראש מפלגת הירוקים. ללא ספק, כמו כל מנהיג מפלגה, ויסנר צבר אויבים רבים אפילו בקרב תומכיו (לשעבר). לא קשה למצוא ביקורת עליו, אפילו ארסית, במידה שהייתה שמורה לשולמית אלוני בלבד. עיקרי הטענות מתרכזות בכך שויסנר בכלל לא ירוק, אלא רק רוכב על הגל. כתבות די מאפיינות אפשר למצוא בהארץ ובוואלה!. כל מאמצי האיחוד נפלו על אופיו הריכוזי של ראש הירוקים.

לפאר ויסנר יש כמובן הסבר אחר לפילוג, והוא שוטח אותו בבלוג האישי שלו. הוא טוען כי התנועה הירוקה היא אסופת סהרורי השמאל הקיצוני, שמתעניינים בנושא הירוק רק ככלי להגשמת האג'נדה הקיצונית שלהם. ויש גם כאלו שלא בוחלים באמצעים לקדם קו תעמולתי זה. דוגמא ליצירתיות (באמת השקעה רצינית) אפשר למצוא באתר המתחזה שהוקם לתנועה הירוקה, שם היא מוצגת בתור מרדכי ואנונו פוגש את אחמדינג'ד. מיותר לציין כי מפלגת הירוקים מכחישה כל קשר למעשה. תגובות יותר הגונות אפשר למצוא אצל דן להט.

המפלגות הירוקות מצויות גם במגמות תמיכה הפוכות. התנועה הירוקה השלימה תהליך פריימריז נקי ועומדת לחבור עם מימד. מהלך המביא אליהם את הרב מיכאל מלכיאור, הנחשב לאחד המחוקקים המוערכים בכנסת ובציבוריות הישראלית. כמוכן בל נשכח את נדוניית מימון המפלגות שזה מביא עימו. לעומתה, מפלגת הירוקים שקועה בסכסוכים פנימיים, ויש גם אומרים קרובה לפירוק עם עריקת בכירי אנשיה לתנועה הירוקה. יש להדגיש כי אנשי מפלגת הירוקים טוענים כי התמונה תתבהר עם הכרזת רשימת מועמדיה לכנסת, שתבסס בצורה סופית את ההגמוניה שלה בנישת הירוקים.

כדי לעשות סדר במריבה, פנינו לשתי המפלגות בבקשה להגיב על מספר נושאים מעניינים בזירה הירוקה. זאת, בתקווה להבין את ההבדלים ביניהן, מה מקור הסכסוך ומה בעצם כל הירוק הזה. התנועה הירוקה שיתפה פעולה באופן מלא ומהיר. לעומתה, מפלגת הירוקים, למרות פניות חוזרות ונשנות במהלך השבוע לדובר המפלגה בכתובתו הרשמית, לא טרחה לענות בצורה כלשהי. בין אם אין ברצונה להתעמת בשאלות נוקבות, או שהיא לא זקוקה לבמה להצגת רעיונותיה, אנו נאלצים להביא רק תגובתה של התנועה הירוקה. להלן הראיון שערכנו עם המפלגה בכתב.

שאלה: מדוע עד היום, לדעתכם, לא נבחרה מעולם מפלגה ירוקה לכנסת, והאם תבחר הפעם? מה הסיכויים?

התנועה הירוקה:
להערכתנו, הסיבה שלא נבחרה מעולם מפלגה ירוקה לכנסת בישראל נובעת משני גורמים עיקריים:
א. עיוות תפיסתי את סדרי העדיפויות הלאומיות.
ב. לא הייתה מפלגה ירוקה באמת שהציעה את עצמה.
בישראל, אנו אוהבים להתייחס אל הסכסוך הישראלי-ערבי כאל הבעיה העיקרית, הבוערת וכמעט היחידה הראויה להיבחן בשעת בחירות. נושאים "זניחים" כמו פערים הולכים וגדלים בחברה הישראלית, קיטוב סקטוריאלי, בריאות ורווחת הציבור, איכות המזון, המים והאוויר שלנו, שחיקת הנכסים הציבוריים ושחיקת הדמוקרטיה - נדחקים איכשהו לפינה ומפנים לנושאים המדיניים את מלוא הבמה. כאן טמון העיוות ההיסטורי בסדרי העדיפויות שמלווה אותנו מזה שישים שנה.
בכל מדינה אירופאית תמצא מפלגה ירוקה חזקה המייצגת ציבור נכבד של בוחרים. מפלגות ירוקות בכל העולם שותפות לתפיסה ירוקה רחבה המקיפה מספר עקרונות השלובים אלו באלו: דמוקרטיה, שקיפות, שיוון, צדק, דאגה למיעוט ולחלש בחברה, צמצום פערים, הוגנות, איזון כוחות השוק החופשי באינטרסים ציבוריים (כמו משאבי טבע, שירותי בריאות ורווחה ושירותים ציבוריים בכלל), איכות סביבה עכשיו ולדורות הבאים, הפרדה בין עקרונות מנהל ציבורי לכוחות כלכליים פרטיים וכד'. לצערנו הרב, עד היום בישראל לא הייתה מפלגה שזו דמותה שביקשה לייצג את הציבור בכנסת. המפלגות המזוהות עם המותג "ירוק" שהיו פעילות עד עתה או שפעלו בניגוד למי מהעקרונות הנ"ל, מה שנתפס בקרב ציבור הבוחרים הפוטנציאלי כהתרסה כנגד התפיסה הירוקה ולא כגוף הראוי לייצג אותם, או שבחרו להתמקד בנישה צרה לפי עניינם.
הסיכוי למפלגה ירוקה להיכנס לכנסת הקרובה הינו כמעט וודאי, וזאת משתי סיבות עיקריות:
1. מודעות גבוהה בקרב הציבור לנושאים סביבתיים.
2. מפלגה ירוקה אמיתית המציעה את עצמה: התנועה הירוקה.

שאלה: הציבור אינו מודע לכך שקיימת יותר ממפלגה אחת, כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם כך?

התנועה הירוקה:
בקרב אנשי סביבה וחברה הפעילים ועוקבים אחר נושאים אלו הבעיה כמעט ולא קיימת, הואיל והם כבר מכירים את תשובתי לשאלה הקודמת.
הציבור שמאס בפוליטיקה הישראלית המתדרדרת והדיר רגליו מהקלפי בשנים האחרונות (אחוז ניכר בציבור) מוצא בתנועה הירוקה תקווה. אנו מודעים בתנועה לצורך להגיע לקהל רב זה ולשכנע אותו שהתנועה הירוקה מבקשת, כחלק מובנה מהאידיאולוגיה שלה, לקדם פוליטיקה אחרת בישראל.
בקרב הציבור הכללי שהפך מודע למותג ירוק לאחרונה אכן שרוי בלבול משלל המפלגות הטוענות לכתר. כאן אנו ניצבים בפני משימה הסברתית מעט יותר מורכבת, ואנו מקווים שמעט הזמן שנותר עד לבחירות יאפשר לנו לשכנע קהל זה היכן צומח הירוק האמיתי. אנו מתכוונים להפנות את תשומת ליבו של ציבור זה לשאלה מהותית מרכזית שאמורה לעזור לו להבחין בין ירוק אמיתי לאחרים: סביב איזו מפלגה התאחדו פעילי הסביבה בישראל: מהאקדמיה, מהשטח ומהזירה הבירוקרטית? סביב השולחן אותו הם חולקים - שם הירוק האמיתי.

שאלה: למה דווקא המפלגה הירוקה שלכם ולא המתחרות?

התנועה הירוקה:
אני מקווה שתשובה לשאלה זו נתונה בשתי התשובות הקודמות שלי. לסיכום:
א. אין ממש מפלגות ירוקות אמיתיות המתחרות בנו.
ב. מפלגות הנתפסות בטעות כירוקות אינן נשענות על חזית ירוקה רחבה הכוללת אנשי מדע, הגות ופעילי שטח שכל עיסוקם בעשרות השנים האחרונות בישראל ממוקד בנושאי סביבה וחברה.

שאלה: האם לא עדיף היה מבחינתכם להתאחד לטובת מה שאתם נלחמים עליו?

התנועה הירוקה:
אנו בתנועה הירוקה נשמח לשתף פעולה עם כל גורם שמבקש להיות שותף לתפיסה הירוקה כפי שמפורטת בתשובתי לשאלה הראשונה. כל ניסיונות ההידברות שלנו עם מפלגות אחרות לא צלחו עד עתה בעיקר מאחת או יותר מהסיבות הבאות:
א. דחייה של עקרונות דמוקרטים בהתנהלות התנועה.
ב. נושאים סביבתיים שאינם בסדר עדיפות גבוה (ראה העיוות ההיסטורי מתשובה לשאלה הראשונה).
ג. תדמית אליטיסטית המנכרת שכבות באוכלוסיה שאנו דווקא מבקשים לקרב לקונצנזוס החברה הישראלית.
הערה: מאז הראיון, הודיעה התנועה הירוקה על חבירה למימד לצורך ריצה משותפת לכנסת.

שאלה: אם תבחרו, מה תהיינה הדרישות שלכם במו"מ הקואליציוני? האם תצטרפו לכל קואליציה, אם יובטח לכם המשרד להגנת הסביבה?

התנועה הירוקה:
אנו מעדיפים להמתין עם דרישות קואליציוניות לשעה המתאימה. באופן עקרוני, אנו נתקשה להיות שותפים לקואליציה שבה עקרונות אנטי-סביבתיים, אנטי-חברתיים ומקדמים אינטרסים צרים תחת האינטרס הציבורי הכללי הם הקו המוביל. גם אם באופוזיציה, חברי הכנסת שלנו יקדמו חקיקה נמרצת ואינטנסיבית המחוללת שינויים לפי תפיסתנו. אנשינו באים מעשייה חוץ-פרלמנטרית רבה, וימשיכו בעשייה זו כחברי כנסת.
התפיסה הירוקה רחבה ומבקשת לחולל שינויים בתחומים רבים הנוגעים לאיכות חיינו ורווחת הציבור. משרדים בעלי השפעה שבהם ניתן להביא לשינויים, לדוגמא, הם משרד התשתיות, משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים.

שאלה: איך אתם מגיבים לסטריאוטיפ של ירוק = שמאל?

התנועה הירוקה:
בישראל ישנה בעיה עם המונח שמאל, היות ורוב הציבור מתייחס אליו בהיבט המדיני בלבד, המאוד דומיננטי אצלנו (ראה העיוות ההיסטורי שתרם לכך).
תנועות שמאל בכל העולם למעשה מייצגות את התפיסה הירוקה הרחבה כפי שתיארנו בתשובה לשאלה הראשונה. קשה להחזיק בתפיסה כלכלית המעלימה עין מהנגיסה הגסה במשאבים ציבוריים לטובת כמה בעלי עניין כלכלי ובו זמנית לטעון שאתה "ירוק" כי אתה בעד שבילי אופניים. כמו כן, אתה לא יכול להתהדר בנוצות ירוקות אם אתה מחזיק במדיניות המעודדת נסיעה ברכב פרטי תחת עידוד אמצעי תחבורה ציבוריים יעילים מצד אחד, אבל בעד מחזור בקבוקים מצד שני. הסתירה בין "שמאל" ו "ימין" באים לידי ביטוי בדוגמאות אלו שבעצם מגדירות היטב מפלגות ירוקות כמפלגות שמאל, כאשר השאלה המדינית הרלוונטית בישראל איננה משמעותית בשאר העולם.
בנושאים המדיניים אנו נקדם שלום בכל החזיתות עם דגש על שיתוף פעולה בנושאים סביבתיים המשותפים לכולם, כמו מים, מדבור וזיהום אוויר. הפתרון עם הפלסטינים יתבסס על עקרון שתי מדינות לשני עמים עם סידורי ביטחון מתאימים. גם ללא פתרון מוחלט, אנו גורסים שיש להגיע להידברות יעילה עם כל שכנינו באזור על מנת להתייחס לנושאים הקשורים עם הסביבה המשותפת לכולנו.

שאלה: מה האיזון שאתם מציעים בין התנהגות ירוקה למצב הכלכלי שעל-פי רבים, מתקשה לממן אותה כבר היום?

התנועה הירוקה:
ישנה איזו הנחה בקרב הציבור הכללי שירוק עולה יותר כסף, איננו כלכלי ושעלינו לעשות פשרות בתחומים אחרים לטובת קידום נושאים ירוקים. אנו סבורים כי ישנם מודלים כלכליים ירוקים הסותרים הנחה זו. ישנם כבר דוגמאות ממקומות אחרים בעולם למהפכות ירוקות כלכליות מאד בתחומי זיהום אויר, תחבורה וצמצום פערים, כמו באיטליה, שוודיה ודרום אמריקה. ננסה להאיר כמה רעיונות לחשיבה כלכלית ירוקה: לפי אמנת קיוטו, פליטת פחמן דו-חמצני נושאת תג מחיר (30 דולר לטון כיום עם צפי לגידול עד 100 דולר לטון). מדינת ישראל תידרש בקרוב לשלם מחיר זה, המסתכם בכ-200 מיליון דולר עד 650 מיליון דולר בשנה, בהתאמה. האם כדאי למדינת ישראל להשקיע במקורות אנרגיה נקיים, הקטנת צריכה ועידוד תחבורה ציבורית על מנת להקטין את הקנס על פליטות פחמן? האם עידוד חקלאות מקומית נקייה בה החקלאי נהנה מרווחה כלכלית תוך אספקת תוצרתו לקהילה הקרובה שתמומן, אולי, ע"י יצרני המזון המתועשות באמצעות מיסוי מתאים, איננה כלכלית? ומה עם השיפור בבריאות הציבור שיחסוך אף הוא הוצאות? האם לא ניתן להשקיע בהקמת תשתית ליצור אנרגיה סולארית בדרום הארץ מכספי מסים שיוטלו על מפעלים מזהמים לפי "תרומתם" לזיהום הסביבתי? האם לא ניתן להפנות את 34-58 מיליארד השקלים, המהווים עד 10% מהתמ"ג של ישראל, שעל פי הוועדה למיסוי ירוק עולים למשק בשל שימוש ברכבים פרטיים (פקקי תנועה, תאונות, זמן, שטחים פתוחים וכד') ולהשקיע אותם בעירוניות מתחדשת הכוללת תחבורה ציבורית ושטחי תרבות ופנאי, בדומה לערים אחרות בעולם, כמו בוגוטה, קוריטיבה (העיר הירוקה בברזיל), פורטלנד ועוד?
אלו רק רעיונות שבאים להמחיש חשיבה אחרת שבה גם ירוק יכול להיות כלכלי וכדאי, ובכנסת הבאה נציגי התנועה הירוקה יראו לפקידי האוצר מדוע כדאי גם להם להיות ירוקים.

שאלה: מה שיתוף הפעולה שלכם עם ארגונים ירוקים בחו"ל? האם קיים? האם אתם מקבלים עזרה בהכוונת הקמפיין?

התנועה הירוקה:
חברי התנועה הירוקה, בהיותם השדרה הישראלית בפעילות ירוקה מזה שנים רבות, מקיימים קשרי עבודה שוטפים עם ארגונים ירוקים ומוסדות אקדמאיים בחו"ל, וכן מייצגים את מדינת ישראל בועידות בינלאומיות הדנות במשבר הסביבתי (כמו וועידות מונטריאול, ווינה ובייג'ין). בין הארגונים הסביבתיים שאנו בקשרים עימם ניתן למנות, בין השאר, את: ארגון ידידי כדור הארץ, העמותה של אל-גור, האו"ם, IPCRI, WHO, NATO, EPA , IAEA, UNFCCC, NRDC, Earthday Network. חברינו לוקחים חלק פעיל בפרויקטים המשותפים למדינות באזור וכן לאיחוד האירופאי.

במיוחד ראויה לציון תמיכתו הפומבית של דני (האדום) כהן-בנדיט, מנהיג מרד הסטודנטים בצרפת ב-1968 ולימים מוביל התעוררות התנועות הירוקות באירופה, בתנועה הירוקה. דני רואה בתנועה הירוקה את נציגתה הטבעית של התנועה הירוקה האירופאית, בישראל.

התנועה הירוקה נעזרת באנשי שטח, מתנדבים ופעילים רבים, וכן בהכוונה מקצועית בניהול הקמפיין שלה.

סיכום

אנחנו מקווים כי גולשינו קיבלו הבנה עמוקה יותר לתוך "מלחמת הירוקים", לפחות עד כמה שאפשר, כשצד אחד לא מגיע לדיון שהוזמן אליו. התנועה הירוקה הציגה עמדות ברורות ומחייבות בנושאים הירוקים בהקשר הרחב של השיח הציבורי. בכתבות הבאות נעסוק במפלגות הימין החדשות והפחות מוכרות מחוץ לחוג הכתום, מפלגות השמאל האלטרנטיביות, ובמפלגות הלא-מסורתיות (יש שיאמרו בעלות קשר רופף למציאות, לא?).